הכלים החד פעמיים - הסכו"ם, הצלחות והכוסות עשויות הפלסטיק או הנייר - הם מוצר שכיח בכל בית ובכל עסק בישראל. אצל חלקנו הם אפילו נמצאים בקצה הארון ואנחנו בכלל שכחנו שהם שם, שאריות ממסיבה שארגנו או מהתקופה ההיא שבה המדיח התקלקל.
מדובר, ללא ספק באחד מהפתרונות הנוחים ביותר לחיים העמוסים שלנו. בלי לבזבז זמן ומים על שטיפת הכלים, בלי לתפוס יותר מדי מקום אחסון והם קלים לנשיאה ולהתניידות, הכלים החד פעמיים משמשים אותנו החל מגני הילדים ודרך בתי הספר, הטיולים, הצבא ואירועים מיוחדים.
לאחרונה, עם הפופולריות של חנויות כמו מקס-סטוק ודומיו, אנחנו יכולים למצוא מגוון רחב מאוד של כלים חד פעמיים, בצבעים ובסגנונות שונים, שיכולים להתאים לכל דבר שנקרה בדרכינו, מארוחה משפחתית רבת משתתפים ועד סתם ישיבה באיזה פארק. הכלים החד פעמיים נפוצים גם במסעדות המספקות שירותי טייק-אווי, ובטח בכל מטבחון משרדי.
אבל עם הקלות והנוחות מגיע גם מחיר, והוא ההשלכות הסביבתיות של השימוש בכלים חד פעמיים. עם הגידול באוכלוסיית כדור הארץ, וכמות האשפה הרבה שאנחנו מייצרים, נושא הכלים החד פעמיים הפך להיות מאוד שנוי במחלוקת.
האם עדיף לעבור לכלים חד פעמיים מתכלים?
אחד המתנגדים העיקריים לנושא השימוש בכלים החד פעמיים הוא כמובן המשרד להגנת הסביבה. "המשרד להגנת הסביבה עובד בימים אלה על תכנית בנוגע לפסולת הפלסטיק", הם מסבירים בעקבות פנייתנו. "מהעבודה על התכנית עולה, כי בשנים האחרונות ישנה דרישה הולכת וגדלה לכלים חד פעמיים בישראל". עוד הוסיפו כי "המשרד מאמין שיש לשנות את הרגלי הצריכה הללו, ולעבור, ככל שניתן לשימוש בכלים רב פעמיים (חוק השקיות מהווה דוגמא לכך). המשרד אף מעורב לאחרונה במכרזי רכש של המדינה, הנוגעים לצמצום השימוש בכלים חד פעמיים".
מבחינת המשרד להגנת הסביבה, אין פה הרבה מקום לדיון, וגם הפתרון המוכר למעבר לכלים חד פעמיים מחומרים מתכלים איננו יעיל. "כלים חד פעמיים אכן יוצרים נזק סביבתי, הן בהיבט המשאבים המושקעים בייצור שלהם ובשינועם, אך בעיקר בהיבט של יצירת פסולת. כיום, כלים חד פעמיים תחליפיים לא יוצרים נזק סביבתי פחות מבעבר, ככל שאין להם מתקן קצה ייעודי המטפל בפסולת הנוצרת מהם, בנפרד מהזרם הכללי. כלומר, ככל שכלים תחליפיים נכנסים לזרם הפסולת הכללי, הם לא חוסכים נזק".
ההבדל בין מתכלה ללא מתכלה הוא הזמן, המשאבים והנזקים בהם חומר כלשהו משתלב במחזור הטבע. אמנם כמעט כל חומר מתפרק בסופו של דבר, אבל טווח הזמנים יכול לנוע בין שבועות לבין מיליוני שנים. הנוכחות המאסיבית של החומרים הלא מתכלים מאיימת על אזורי המחיה שלנו ועל זנים של חיות הנפצעים או מתים מחנק בגללם. העמדה הנחרצת של המשרד להגנת הסביבה מאפיינת את רוב האקולוגים העוסקים בנושא. לדבריהם המונח "חד פעמי מתכלה" הוא אפילו יותר מסוכן כי הוא מייצר מיצג שווא כאילו הם ידידותיים לסביבה, כשבפועל הם יוצרים את אותו הנזק.
גם בכלים חד פעמיים - השאלה היא כמה זה עולה לנו
נדמה שלמרות העלייה במודעות לאיכות הסביבה, אין השפעה על צריכת הכלים החד פעמיים או חיפוש תחליפים. הסיבה העיקרית לכך, מעבר לנוחות כמובן - היא כסף.
"מפעלים ובתי עסק לעולם לא יבחרו בכלים מתכלים כי הם יקרים יותר", אומרת מלי כהן מגלובל - שיווק והפצה, חומרי ניקיון ואביזרים, העובדת בשוק המוסדי מול מפעלים ובנייני משרדים, "אמנם יש חלופה בשוק, אבל בסופו של דבר הכול עניין של מחיר". על פי כהן, על אף המודעות לבעיה שמייצרים הכלים החד פעמיים, לפחות בתחום המוסדי ישנה יציבות בהזמנתם, אם כי זה לא אומר שאכן נוצר גידול.
במחירון הכלים החד פעמיים של דפי זהב, אפשר לראות את ההבדל. מחירה של חבילה הכוללת 50 צלחות חד פעמיות קטנות תעלה בין 3.5 ל-5 שקלים, כאשר חבילה של צלחות מתכלות שתכולתה כחצי, תעלה בין 7 ל-19 שקלים. סכו"ם חד פעמי עולה של בין 20 ל-40 יחידות יעלה במקסימום 9.5 שקלים, וחבילה קטנה יותר של מתכלים יכולה להגיע עד ל-12 שקלים.
האופטימיות תבוא מהניילון
החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמית, או בשמו המקוצר "חוק השקיות", הוא אולי סיבה לאופטימיות. החוק שנכנס לתוקף ב-2017 אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון אצל הקמעונאיות הגדולות, ומחייב היטל של 10 אגורות לשקיות העבות מ-20 מיקרון, וזה רק חלק מהסעיפים הרבים שלו המנסים למנוע את השימוש בחומרים ש"חונקים את הטבע".
ההצלחה של החוק בשמירה על איכות הסביבה לא איחרה לבוא - לפי הדיווחים כבר עם כניסתו ירד השימוש בשקיות ניילון במעל ל-80%, כך שאולי בעתיד נראה גם ירידה בשימוש הכלים החד פעמיים. הם, כמובן, לא ייעלמו מחיינו, ולעיתים הם באמת הכרחיים ועוזרים לנו. עם זאת, צריך לזכור להשתמש בהם בתבונה ורק מתי שצריך, כדי שנוכל לשמור עלינו, על הסביבה שלנו, ועל כל מי שמתקיים בה.
למידע נוסף בקרו באתר דפי זהב